ההבניה התרבותית של "הטיה" בפיזיקה ניסויית

פרויקט אתנוגרפי ובין־תחומי זה חוקר כיצד מושג ה”הטיה” מוגדר ומנוהל באופן מעשי בפיזיקה ניסויית בקנה מידה גדול, שבה לא ניתן לשכפל ניסויים בקלות והאמינות האפיסטמית של התוצאות היא קריטית במיוחד. בהתבסס על מחקר איכותני עם פיזיקאים המשתתפים בניסוי MUSE במכון פול שרר (PSI) בשוויץ, הפרויקט בוחן אילו סוגי הטיה נתפסים כחמורים או מסוכנים יותר מאחרים, כיצד חילוקי דעות לגבי הטיה מתפתחים בין חוקרים מרקעים מקצועיים שונים, וכיצד הנחות תרבותיות, מוסריות ומקצועיות מעצבות את מה שנחשב כתוצאה מדעית “חסרת הטיה”.

המחקר מתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ’ גיא רון (מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים) ומשלב ראיונות אתנוגרפיים, תצפית משתתפת וניתוח טקסטואלי בצומת של אנתרופולוגיה, היסטוריה ופילוסופיה של המדע, ומחקרי מדע וטכנולוגיה.

תשתית מרכזית לפרויקט היא קבוצת קריאה בין־תחומית על הטיה במחקר מדעי, בהובלה משותפת עם פרופ’ רז חן־מוריס (המחלקה להיסטוריה, האוניברסיטה העברית) ופרופ’ רון. הקבוצה כוללת סטודנטים לתואר שני ושלישי מאנתרופולוגיה, פיזיקה ניסויית ותיאורטית, היסטוריה, לימודי נכות ולימודי מגדר, ונתמכת כיום על ידי מרכז אדלשטיין לתולדות ופילוסופיה של המדע באוניברסיטה העברית.